איזון משאבים בתיק גירושין
הסדר איזון משאבים הוא כלל משפטי הקובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים עם פקיעת נישואיהם (עקב גירושין או מוות של אחד מבני הזוג).
על פי ההסדר, במהלך הנישואין, שומר כל אחד מבני זוג על זכויותיו ברכושו שלו, והשיתוף בין בני הזוג מתרחש רק עם פקיעת הנישואין.
- במועד ביצוע ההסדר, מתבצעת הערכת שווי לנכסיהם של בני הזוג (נכסים משותפים ונכסים השייכים לכל אחד לחוד).
- נכסי בני הזוג מחולקים ביניהם שווה בשווה, כך שאם קיים הפרש לטובת אחד מבני הזוג, הוא ישלם לבן הזוג השני את גובה ההפרש, באמצעות מתן זכויות בנכס או תשלום כספי.
- למרות האמור לעיל, בית המשפט יכול להורות כי נכסי בני הזוג לא יחולקו ביניהם שווה בשווה, אלא באופן אחר, אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית
- ישנם נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים, ובמועד הפרידה בן הזוג שהם שייכים לו בלבד לא יידרש לחלוק בהם עם בן הזוג השני או לשלם הפרשי איזון בגינם.
- עם זאת, בן הזוג השני יכול לנסות ולהוכיח כי התקיים שיתוף בנכסים אלה, או שהתקיימו נסיבות המצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית.
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
הסדר איזון משאבים חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 01.01.1974 ולא ערכו ביניהם הסכם ממון תקף, או שלא הגיעו להסכמה על אופן חלוקת הרכוש ביניהם בהסכם הגירושין.
נכסים שהסדר איזון המשאבים חל עליהם
הסדר איזון המשאבים חל על הנכסים שבבעלות כל אחד מבני הזוג, למעט נכסים שההסדר אינו חל עליהם, כמפורט בהמשך, ועל נכסים השייכים לשני בני הזוג במשותף, שנצברו מתחילת הנישואים ועד למועד שבו הסתיימה המערכת הזוגית בין בני הזוג.
נכסים אלה יכולים להיות נכסי מקרקעין, חסכונות, ניירות ערך, כלי רכב וכדומה.
אם מדובר בזכויות עתידיות כגון פנסיה, ביטוח מנהלים, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים - השיתוף בנכסים אלה יחול רק לגבי הכספים שנצברו בהם בתקופה שבה ניהלו בני הזוג חיי שיתוף. השיתוף בזכויותיו העתידיות של בן הזוג השני היא סוגיה מורכבת, ורצוי לפנות לייעוץ משפטי בנושא אשר יגייס אקטואר מנוסה לחשב את הזכויות של כל צד.
- רכוש שהגיע לידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין ייחשב ברוב הפעמים כרכוש משותף, גם אם נרשם על שם אחד הצדדים בלבד, למעט במקרים שיתוארו בהמשך.
נכסים שהסדר איזון משאבים אינו חל עליהם
הסדר איזון המשאבים לא יחול על כל אחד מהנכסים הבאים:
- נכסים שהוסכם בין הצדדים בכתב (לא בהכרח בהסכם ממון) כי לא יהיו משותפים.
- כספי גמלה המגיעים לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי.
- פיצוי כספי שנפסק או מגיע על-פי חוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף או מוות.
הנכסים הבאים, במקרה שלא היתה כוונה לשתף בהם את בן הזוג השני:
- נכסים שהיו בבעלות כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונשארו בבעלותו במהלך הנישואין
- נכסים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין
- נכסים שהתקבלו במתנה במהלך הנישואין
מקרה שנאית בו כוונה לשתף את בן הזוג, ולכן הנכס עשוי להיחשב כנכס משותף:
-
אחד מבני הזוג רכש דירה לפני הנישואין והשכיר אותה.
-
כספים שהתקבלו מהשכרת הדירה הוכנסו לחשבון המשותף של בני הזוג.
-
שני בני הזוג השקיעו כספים בשיפוץ הדירה.
נכסים שהסדר איזון משאבים אינו חל עליהם, יישארו בבעלותו של אותו בן-זוג לאחר הפרידה, ובית המשפט לא יעריך את שווים לצורך חלוקת הרכוש. עם זאת, כל אחד מבני הזוג יכול לפנות לבית המשפט ולהוכיח כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לכלול באיזון המשאבים גם נכסים שהסדר איזון המשאבים לא חל עליהם.
דירת מגורים - בפסקי דין רבים מחשיבים דירת מגורים כנכס משותף, גם אם נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונרשמה על שמו בלבד, ובית המשפט מקל יחסית על מי שמבקש לטעון כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לכלול את דירת המגורים בהסדר.
אופן עריכת הסדר איזון המשאבים
ברוב המקרים, הסדר איזון המשאבים נערך לאחר פקיעת הנישואין, כלומר לאחר מתן הגט.
יש לבצע הערכת שווי לנכסי בני הזוג (למעט נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים). הערכת השווי נעשית לרוב בעזרת רואה חשבון או אקטואר.
משווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג שההסדר חל עליהם, יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו. אם שווי נכסיו של בן זוג אחד עולה על שווי נכסי בן הזוג השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש - בכסף או בשווה כסף (כלומר, בן הזוג יכול לשלם לבן הזוג השני סכום כספי, או להעביר אליו נכס מנכסיו באותו הסכום).
בסופו של האיזון, נכסי בני הזוג יחולקו ביניהם באופן שווה (באמצעות חלוקת הנכסים עצמם או על-ידי ביצוע תשלומי איזון), אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות לבצע חלוקת משאבים לא שוויונית.
הקדמת מועד ביצוע הסדר איזון משאבים
בית המשפט רשאי להורות על ביצוע הסדר איזון המשאבים גם לפני פקיעת הנישואין, בכל אחד מהמקרים הבאים:
-
בין הצדדים קיים קרע מהותי
-
בני הזוג חיים בנפרד במשך 9 חודשים לפחות
-
חלפה שנה מהיום שנפתח בו אחד מההליכים הבאים:
-
הליך שנועד לסיים את הנישואין (כולל בקשה לגירושין, בקשה לביטול נישואין וכדומה, בהתאם לדין החל על בני הזוג).
-
הליך בנוגע לרכוש בני הזוג (כולל בקשה לפירוק שיתוף, בקשה להצהיר על זכויות בנכס, בקשה לביצוע איזון משאבים או תביעה לחלוקת רכוש).
ניתן להורות על קיצור התקופות האמורות בנסיבות מסוימות, למשל במקרים של אלימות במשפחה.
בתי המשפט רשאים להורות על חלוקת הרכוש המשותף הרשום על שמותיהם של שני בני הזוג ביחד, בלי קשר למתן הגט.
חריגה מהסדר איזון המשאבים
לבית המשפט יש סמכות להורות כי חלוקת הנכסים בין בני הזוג לא תהיה באופן שוויוני. במסגרת סמכות זו בית המשפט יכול להכליל באיזון המשאבים גם נכסים שהסדר איזון משאבים אינו חל עליהם, או להחליט על חלוקה שאינה שוויונית.
דוגמה
-
בין המקרים בהם עשוי בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זאת:
-
יכולת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות של אחד מבני הזוג גבוהים באופן קיצוני מיכולת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות של בן הזוג השני (ניסיון מקצועי, נכסי קריירה, מוניטין וכד').
-
אחד מבני הזוג הבריח נכסים או הסתיר הכנסות לא מדווחות ("כסף שחור").
-
אחד מבני הזוג השתמש בכספים משותפים של שניהם למטרות שאינן חוקיות או להימורים, מבלי שהצד השני ידע או הסכים לכך.
-
אחד מבני הזוג נהג באלימות פיזית ונפשית, לאורך זמן, כלפי בן הזוג השני (בדרך כלל כלפי האישה).
לתחשיב איזון משאבים חלק חשוב בהליך הגירושין. עבודה משותפת עם אקטואר הבקיע בגישות השונות יכולה לחסוך המון טרחה, כעסים וזמן בהליך פירוק השותפות בין בני זוג.
-